(באדיבות: בסר, הדמיה להמחשה בלבד)
הפערים בין תל אביב לירושלים בכל הנוגע לשטחי תעסוקה הם דרמטיים – בתל אביב יש כ-20 מ"ר תעסוקה לנפש, בעוד שבירושלים הנתון עומד על 6 מ"ר בלבד. בעוד שבאזור המרכז יש עודף היצע של משרדים, בירושלים כל פרויקט חדש כמעט מובטח להיות מאוכלס. האם מדובר בהזדמנות נדל"נית למשקיעים, או שעדיין יש מכשולים שמעכבים את צמיחת הבירה כמרכז עסקי תוסס?
מערכת ישראל עסקים
ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל, אך בניגוד לתל אביב, היא עדיין לא נתפסת כמרכז העסקים של המדינה. במשך שנים היזמות העסקית בעיר נתקלה באתגרים כמו תשתיות תחבורה מוגבלות, מחסור בשטחים מסחריים ותעסוקתיים, ומדיניות מוניציפלית שנעה בין עידוד השקעות לבין חסמים רגולטוריים.
בשנים האחרונות נראה שהמגמה משתנה. פיתוח תשתיות הרכבת המהירה, שיפור אזורי התעסוקה בכניסה לעיר, הקמת פארקים טכנולוגיים חדשים כמו קריית ההייטק בגבעת רם, והתעניינות גוברת מצד משקיעים – כל אלה מצביעים על מגמה חיובית. עם זאת, עדיין קיימת השאלה האם עובדים ירושלמים יעדיפו להמשיך לעבוד בתל אביב, או שהעיר תוכל למשוך חברות להקים בה את משרדיהן הראשיים.
בעיה נוספת היא מדיניות הערים בישראל שמקדמות בנייה של שטחי משרדים מתוך מניעי גביית ארנונה. עיריות רבות מעדיפות פרויקטים של תעסוקה והייטק על פני מגורים, אך ללא תכנון ארוך טווח – התוצאה עלולה להיות הצפה של שטחי משרדים לא מאוישים.
מצד אחד, ירושלים מהווה שוק בצמיחה עם ביקוש גבוה, דבר שיכול להפוך אותה להזדמנות עסקית משמעותית. מצד שני, תחרות מול מרכז הארץ, העדפות של כוח אדם מקצועי, והצורך בהתאמות תשתיתיות עלולים להאט את התהליך.
מה דעתכם – האם ירושלים באמת יכולה להפוך למרכז העסקים הבא של ישראל? האם הפער מול תל אביב יצטמצם בשנים הקרובות, או שהעיר תמשיך לשמש בעיקר כמרכז מינהלי וציבורי? איך אתם רואים את עתיד אזורי התעסוקה והמסחר בירושלים?