צילום: מורן ישעיהו
המדינה השקיעה כ-50 מיליארד שקל בסבסוד קרקעות לדירות מוזלות, אך האם זה באמת שיפר את מצבם של רוכשי הדירות, או שמדובר בבזבוז משאבים יקר?
מערכת ישראל עסקים
תוכנית "מחיר למשתכן" הייתה מהיוזמות השאפתניות ביותר של ממשלות ישראל בשנים האחרונות בתחום הדיור. מטרתה הייתה לאפשר לזוגות צעירים ולמשפחות חסרות דיור לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק, באמצעות סבסוד ממשלתי של הקרקע. אך כעת, לאחר בדיקה מעמיקה של משרד האוצר, עולה כי עלות הסבסוד הגיעה לכ-50 מיליארד שקל – הרבה מעבר להערכות קודמות.
הנתונים מעלים שאלות כבדות משקל על האפקטיביות של המהלך. מצד אחד, תוכניות כאלה מאפשרות לחלק מהאוכלוסייה לרכוש דירה במחיר מופחת ולשפר את מצבה הכלכלי. מצד שני, כאשר עלות הסבסוד מגיעה לרמות כאלה, עולה השאלה האם הכסף הזה יכול היה להיות מושקע בצורה חכמה ויעילה יותר.
אחת הביקורות המרכזיות על "מחיר למשתכן" היא שהתוכנית יצרה עיוותים בשוק הדיור. דירות נמכרו במחירים מוזלים למי שעמד בתנאים, אך מחירי הדירות בשוק החופשי המשיכו לעלות. נוסף על כך, ההיצע בערים מרכזיות היה מוגבל, ורבים מהזוכים נאלצו לרכוש דירות בפריפריה – לעיתים במקומות שלא בהכרח התאימו להם מבחינת תעסוקה ונגישות.
המדינה כעת בוחנת את המשך התוכנית תחת המותג החדש "דירה בהנחה", שכולל שיווק של 20 אלף יחידות דיור נוספות. השאלה היא האם שינוי השם והשקת סבב נוסף של הגרלות אכן יפתרו את הבעיות, או שמדובר בניסיון נוסף להיאחז במדיניות שלא בהכרח משרתת את הציבור הרחב.
ליזמים ולקבלנים, הסבסוד הממשלתי היה כלי משמעותי להגדלת היקפי הבנייה, אך גם כאן יש קולות שטוענים כי יש צורך בפתרונות עמוקים יותר, כמו שיפור תהליכי התכנון, הסרת חסמים בירוקרטיים, והשקעה בתשתיות שיגרמו לאזורים חדשים להפוך לאטרקטיביים למגורים.
האם לדעתכם "מחיר למשתכן" הייתה תוכנית מוצלחת, או שמדובר בבזבוז משאבים? האם סבסוד ישיר הוא הדרך הנכונה להורדת מחירי הדיור, או שעל המדינה לנקוט בגישות אחרות? שתפו אותנו בדעותיכם!